צווי הגנה \ הרחקה

המקרה המוכר ביותר בגינו מבקשים צו הגנה הינו מקרה של אלימות פיזית הננקט כלפי המבקש/ת אבל בניגוד לתפיסה הרווחת צווי הרחקה ניתן לבקש לא רק בשל אלימות פיזית אלא גם במקרים של פגיעות נפשיות. ולמעשה די שאדם יחוש מאוים מכיוון שמישהו עוקב אחריו, פוגע בפרטיותו, מאיים עליו בפגיעה, יוצר עימו קשר באופן מעורר את האיום האמור, פוגע ברכושו, בשמו הטוב או בחופש התנועה שלו וכדומה על מנת שיינתן צו הרחקה. 

על צווי הרחקה יכול להורת קצין משטרה במידה והדבר נעשה לצורך בירור תלונה. וכן רשאים להורות על צו הגנה המורה על הרחקה  בתי המשפט המוסמכים לכך לרבות בתי משפט בדרגת שלום, בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הדתיים (הרבני, השרעי, ביה"ד של העדה הנוצרית וביה"ד הדתי הדרוזי). ההסמכה הנתונה לקצין משטרה מצומצמת באופן משמעותי מזו הקיימת לבתי המשפט ובתי הדין השונים ומיועדת בעיקרה על מנת שהמשטרה תוכל לחקור את התלונה שהובאה לפתחה. 

צו הגנה ניתן לבקש במסגרת תלונה המוגשת במשטרה וכן בפניה לבית המשפט או לביה"ד.

הגישה ישירות לבתי המשפט פתוחה בפני הציבור ואין כל חובה לגשת להגיש תלונה במשטרה קודם לכן. ברם שאלת הגשת התלונה תועלה על פי רוב על ידי בית המשפט במסגרת בירור הבקשה המוגשת לו, כלומר מגיש הבקשה יישאל האם הגיש תלונה ואם לא הגיש, מדוע לא הגישה. 

חשוב לציין כי יש להגיש צו הגנה בסמוך לאירוע האלימות שאירע.

הצו המשטרתי ניתן על ידי קצין משטרה מכוח חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים). הוא אחד מסמכויות הניתנות לקצין לשחרר חשוד בערובה ובכלל זה יכול הקצין לחייב את החשוד: להודיע על שינויים במקום מגוריו ובעבודתו, לאסור יציאות מהארץ, לקיים קשר או להיפגש עם אדם אחר, לחייבו לגור או להימצא בישוב או במקום בארץ שאותו יקבע, לחייבו להתייצב בתחנת המשטרה, להפקיד את נשקו ועוד. מדובר בסמכויות נרחבות אך כל אחת מהם מוגבלת למספר ימים מצומצם יחסית שכן, כאמור, המטרה הינה בירור התלונה שהוגשה.  

יודגש כי עצם הגשת תלונה על מעשה אלימות או הטרדה לא מובילה באופן אוטומטי למתן צו הרחקה ורצוי, במידה וקיים צורך, לבקש זאת ולברר האם הוצא הצו, מה הוא מורה ומה תוקפו.

בניגוד לצו המשטרתי המוצא על ידי שוטר, צו הגנה וצו למניעת הטרדה מאיימת ניתנים על ידי בתי המשפט או בתי הדין. 

צו הגנה הינו צו הניתן מכוח החוק למניעת אלימות במשפחה. את הבקשה לצו הגנה יכולים לבקש בן משפחה/ב"כ היועמ"ש לממשלה/תובע משטרתי/ עו"ס לפי חוק הנוער או על פי החוק להגנה על חוסים או רשות ביטחון שהמחויב בצו הוא חלק ממנה. זאת בתנאי שבסמוך להגשת הבקשה האדם אותו מבקשים להרחיק נהג באלימות בבן משפחתו או ביצע בו עבירות מין או כלא אותו או שהתנהגותו יוצרת הנחה שהוא מהווה סכנה ממשית לבן המשפחה או עלול לנהוג כלפיו כאמור או במקרה בו התעלל בבן משפחתו התעללות נפשית מתמשכת או התנהג בצורה שאינה מאפשרת לבן המשפחה ניהול סביר ותקין של חייו. צו ההגנה יכול לכלול תנאים שונים ובהם: הרחקה מבן המשפחה, איסור כניסה לדירה בה גר עם בן המשפחה, מרחק בו הוא חייב להימצא מדירת המשפחה, איסור להטריד את בן המשפחה, ערובה אשר תחולט אם יפר את הצו ועוד. 

צו למניעת הטרדה מאיימת  לעומת צו הגנה צו זה מיועד להגן מפגיעה בידי אדם גם אם אינו בן משפחה של הנפגע ובכלל זה להגן על: גופו, חירותו, שלוות חייו ופרטיותו.  את הצו יכולים לבקש הנפגע או אדם מטעמו, ב"כ היועמ"ש לממשלה/תובע משטרתי.

בהגדרת החוק נכתב כי: " הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו.". והחוק מונה דוגמאות לסוגים אפשריים שונים של פגיעה כגון: איומים, פגיעה ברכוש, מעקב אחר האדם ועוד. 

הצו למניעת הטרדה מאיימת יכול לכלול תנאים שונים ובהם: להימנע מהטרדת הנפגע בכל דרך ובכל מקום, להימנע מלאיים עליו, מלבלוש אחריו, מליצור עימו קשר בכל דרך, להתרחק ממקום מגוריו/עבודתו ועוד.

אשר לפרוצדורה – לצורך קבלת צו הגנה או צו למניעת הטרדה מאיימת הפרוצדורה דומה אך לא זהה. כך הגשת הבקשה לצו מניעת הטרדה מאיימת כאשר אין מדובר בבן משפחה - תעשה לבתי משפט שלום בלבד.  כל אחד משני הצווים יכול להינתן במעמד צד אחד. לא ניתן לדחות הבקשה במעמד צד אחד מבלי שהתאפשר למבקש/ת להשמיע טענותיהם בעל פה. וככל וניתן צו במעמד צד אחד יש לקיים דיון לכל המאוחר לאחר 7 ימים. קיימות דקויות באשר לאופן הארכת כל אחד מהצווים אך בשורה התחתונה הם יכולים להיות מאורכים לכל היותר לשנתיים.

הפרת צו מכל סוג שהוא הינו בגדר עבירה פלילית. ניתן להגיש תלונה במשטרה בגין הפרת הצו והעושה כן חשוף למעצר מיידי בשל כך ובהמשך אף להגשת כתב אישום.

במקרה של צו הרחקה הניתן על ידי קצין משטרה, ישמעו טענותיו של האדם במסדרת חקירתו. במידה ובתום חקירתו ניתן צו והוא מעוניין לערער על כך - יש להגיש ערר בפני בית משפט שלום.

כאשר מדובר בצווים הניתנים על ידי בתי המשפט או ביה"ד הרי שקיימת תחילה אפשרות להביע התנגדות במסגרת הדיון שייקבע במעמד שני הצדדים, שם נעשים הדברים בדרך הדומה לניהול הוכחות מהיר – הצגת התכתבויות, הקלטות וכדומה. 

ככל שהדבר לא מנע את הארכת הצו הזמני שניתן אזי יכול מי שניתן נגדו הצו לערער על החלטת ביהמ"ש או ביה"ד לערכאה הגבוהה ממנו.