זמני שהות – אחריות הורית

בתי המשפט נוהגים לבסס את זמני השהות בהתאם לגילם של הילדים כאשר בגיל צעיר ובפרט בתינוקות רכים קיימת נטיה לאפשר שהיה ממושכת יותר עם האם עד אשר יגדלו. לצד גיל הילדים נבחן תיפקודו של כל הורה לפני הפרידה ויכולתו לתפקד ולהיות נוכח בחיי הילדים לאחר הפרידה – לדוגמא: שעות עבודתו, מעורבותו בחיי הילדים, הבנתו את צרכיהם ועוד. וכאשר מדובר בילדים המסוגלים להביע את דעתם, נלקחת גם זו בחשבון ונשמעת ע"י שליח בית המשפט דוגמת עו"ס או אופטרופוס לדין ולעיתים ישירות על ידי השופט/ת הדן/ה בתיק.

חרף העובדה כי חזקת הגיל הרך עודנה קיימה, בתי המשפט בוחנים את יכולת ההורים בכל מקרה ומקרה לגופו ופעמים רבות רואים בפסיקה סתירת החזקה וקביעת זמני שהות משמעותיים ונרחבים עם האב גם בגילאים אלו.

שאלת דעתם של הקטינים במסגרת זמני השהות, תלויה בגילו של כל קטין. תפיסת בתי המשפט הינה כי ילדים צעירים בשנים אינם צריכים להיות מעורבים בהליך ואינם מסוגלים להביע את עמדתם בנפרד מדעת הוריהם. השאלה באיזה גיל יתייחסו לרצונו של הקטין תלויה בתפיסת השופט , ואין כל חובה לשמוע את דעת הקטינים. ככל וקיימת התנגדות ממשית של ילד לשהות עם אחד מהוריו אז ייערך בירור באמצעות גורמים חיצוניים כגון: עובדים סוציאליים, אפוטרופוס לדין שימונה לקטין ועוד על מנת לבחון את נסיבות ההתנגדות (למשל האם נובעת מהילד או מהשפעת ההורה האחר) ויינתנו החלטות בהתאם.

בניגוד לתפיסה הרווחת עובדים סוציאליים אינם קובעים את זמני השהות אלא אם ניתנה להם הסמכה לעשות כן על ידי בית המשפט. ולכן, מרבית "הקביעות" של העו"ס הממונה על ידי בית המשפט הינם בגדר המלצה בלבד וצריכה להינתן בעקבותיהם החלטה שיפוטית האם הם מתקבלים או לא. גם אם ניתנה החלטה המקבלת המלצות העו"ס, הרי שאין מדובר בסוף פסוק וניתן לשוב ולפנות לבית המשפט בנושא לרבות בבקשה לקיומו של הליך הוכחות לצורך הפרכת ההמלצות.

 זוגות המצויים בתהליך פרידה או שהתגרשו אינם יכולים לעבור למקום מגורים מרוחק יחד עם ילדיהם על דעת עצמם ונדרשים לאישורו של בית המשפט. הסיבה לכך הינה חשיבות הקשר של הילדים עם שני ההורים וזכותו של כל הורה לכך בהיותו האפוטרופוס הטבעי על ילדיו. יחד עם זאת, ככל ומדובר במעבר מקום מגורים הסמוך למקום המגורים הנוכחי של הילדים ואין בו כדי לפגוע בקשר עם ההורה האחר, ככל הנראה יאושר המעבר. ברם רצוי תמיד להגיע להסכמה טרם המעבר ולחילופין לקבל את אישורו של בית המשפט בטרם ביצועו בפועל.