חלוקת רכוש

חלוקת רכוש בין בני זוג

כאשר בני זוג מתגרשים, עליהם לחלק את הרכוש המשותף אשר הם צברו במהלך חייהם המשותפים. ישנן שתי דרכים אפשריות לחלוקת הרכוש. האחת היא בהסכם ממון שבני הזוג חותמים עליו ובית המשפט או בית הדין הרבני מאשר, והשניה היא בדרך של הגשת תביעה לחלוקת הרכוש בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני.

חוק יחסי ממון  

חוק יחסי ממון בין בני זוג , התשל"ג 1973 הינו חוק החל על כלל הזוגות אשר נישאו מיום ה-1.1.1974 ואילך, והוא מסדיר את אופן חלוקת הרכוש המשותף בין בני זוג במקרה של פקיעת הנישואין עקב גירושין או עקב מותו של בן הזוג. על פי החוק, כאשר לא נערך בין בני הזוג הסכם ממון, חלוקת הרכוש המשותף תעשה באופן שווה וזאת במסגרת הסדר איזון משאבים הקבוע בחוק.

יודגש, כי הרכוש המחולק באופן שווה הוא הרכוש המשותף של בני הזוג, וזאת בלי קשר לשאלה על שם מי רשום הרכוש ומי שילם עליו בפועל. הרכוש המשותף כולל את כלל הנכסים אשר נצברו ע"י בני הזוג בתקופת הנישואין, לרבות, דירות, רכבים, כספי חסכונות וכספי עו"ש, זכויות סוציאליות, אופציות, מניות, נכסי קריירה, מוניטין, זכויות יוצרים וכדומה.

הרכוש המשותף אינו כולל נכסים שהיו למי מבני הזוג טרם הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין, ואלו נשארים בידי בן הזוג ואינם מתחלקים. כמו כן הרכוש המשותף אינו כולל גימלה המשתלמת ע"י המוסד לביטוח לאומי, או פיצויים שנפסקו לאחד מבני הזוג עקב נזק גוף. בנוסף לכך, בני זוג יכולים להסכים בכתב כי נכסים מסויימים לא יתחלקו ביניהם, והם לא יכללו במסת הרכוש המשותף אשר מתחלק.

יצויין כי אופן חלוקת הרכוש הקבועה בחוק יחסי ממון חלה על הצדדים בין אם הם מתדיינים בביהמ"ש ובין אם הם מתדיינים בביה"ד הרבני.

חובות

חובות שנצברו במהלך הנישואין הם חובות משותפים אלא אם מדובר בחובות שבאופן מובהק לא ניתן לשייכם לתא המשפחתי כמו חובות שנוצרו בשל הימורים, בגידות, מעשים בלתי חוקיים וכיו"ב.

חלוקת רכוש של ידועים בציבור

חוק יחסי ממון אינו חל על ידועים בציבור ולפיכך אופן חלוקת הרכוש הקבוע בחוק אינו רלוונטי לזוגות ידועים בציבור. לגבי זוגות אלו, קבעה הפסיקה כי משטר יחסי הממון ביניהם הוא בהתאם ל"חזקת השיתוף". חזקת השיתוף קובעת כי כאשר בני זוג מנהלים יחד אורח חיים תקין ומשותף, והתנהגותם מגלה מאמץ כלכלי משותף, קמה חזקה שכלל הנכסים והרכוש אשר צברו במהלך חייהם המשותפים הינם בבעלותם המשותפת (כלומר כל אחד מבני הזוג זכאי ל-50% מכלל הנכסים והרכוש אשר צברו במהלך חייהם המשותפים).

על מנת להחיל את חזקת השיתוף על מסגרת יחסים של ידועים בציבור, יש להוכיח שני תנאים במצטבר: האחד, כי אכן הצדדים היו ידועים בציבור. השני, יש להוכיח כוונת שיתוף ממשית של הצדדים. כלומר, יש להצביע על כך שבמשך חייהם המשותפים הייתה כוונה משותפת להקנות זכויות בנכסים איש לרעהו (כגון: מגורים משותפים בדירת בן הזוג, ניהול חשבונות משותפים בבנק, ניהול עסקים במשותף וכיו"ב). רק אם התובע יעבור את שני השלבים דנן, יזכה הוא לזכויות ברכושו של בן זוגו לשעבר. כלומר, ייתכן, כי יוכרז שהצדדים היו ידועים בציבור, אך לא כאלה שחזקת השיתוף חלה עליהם, שכן לא הוכחה כוונת שיתוף.

יצויין כי בית המשפט העליון קבע, כי על הטוען להחלת חזקת השיתוף על מסגרת של ידועים בציבור, רובץ נטל הוכחה מוגבר ביותר להוכיח, כי אכן הייתה כוונת שיתוף בין הצדדים.

יש להוסיף, כי זוגות ידועים בציבור רשאים כמובן לערוך ביניהם הסכם ממון אשר הוא אשר יכריע בעניין חלוקת הרכוש ביניהם.

עורכת הדין אתי גוהר – מומחית בתחום חלוקת רכוש

משרדה של עורכת הדין אתי גוהר מספק מגוון רחב של שירותים משפטיים שעניינם חלוקת הרכוש במסגרת הליך הגירושין. שירותיה המשפטיים של עורכת הדין אתי גוהר בתחום זה כוללים בין היתר: ניהול מו"מ בין הצדדים לצורך חלוקת הרכוש ועריכת הסכמי ממון, הגשת תביעה לחלוקת הרכוש, הגנה מפני תביעה לחלוקת רכוש, מימוש פסקי דין לחלוקת רכוש ושירותים משפטיים נוספים הנלווים לנושא.